היה הייתה חנות ספרים (שהוחרמה ונלקחה
ואיננה עוד) וילדות יפות, ואטריות עם קינמון וסוכר וצפעלעך ורחובות אלגנטיים של מטרופולין גדול.
 |
| התמונה המקורית הייתה בשחור לבן, צבעתי כך שהשמלה התכולה תתאים לעיניים של סבתא. |
בתמונה, תל אביב, 1946: בנות קסטנבאום היפות (סבתא שלי בתכלת), שהשכילו לעזוב את ברלין ועלו לארץ מיד אחרי ליל הבדולח.
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה
כְּמַחֲסֶה.
טוֹבָה הִיא לִפְלִיטִים, שָׁמַעְתִּי,
מַסְבִּירָה פָּנִים, מְסֻדֶּרֶת, נְקִיָּה
הָיִיתִי שָׁם אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם
וְאָהַבְתִּי אֶת צִפּוּי הַנַּיְלוֹן
שֶׁעָלֶיהָ
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה
כְּמִכְסֶה
לַסִּיר הַמְּבַעְבֵּעַ הָרוֹתֵחַ
הַגּוֹנֵחַ שֶׁרָקְחָה לִי
הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה
כִּכְסוּת לְעוֹר עָרֹם
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה כְּתַנּוּר בּוֹעֵר
בְּיַעַר־עַד קָפוּא שֶׁל
הֶנְזְל־גְּרֶטְל
תְּנוּ לִי חֲתִיכַת גֶּרְמַנְיָה
לִמְנוּחָה זְמַנִּית
מִנְּבִיחוֹת הַפַּחַד הַבְּרִיחָה
תְּנוּ לִי חֲתִיכַת גֶּרְמַנְיָה כְּתִזְכֹּרֶת זְעִירָה־וּמְתוּקָה
לַבָּאוֹת הַנּוֹרָאוֹת
תְּנוּ לִי כְּמוּסָה הוֹמֵאוֹפָּטִית
שֶׁל גֶּרְמַנְיָה כְּחִזּוּק הַמַּעֲרֶכֶת הַחִסּוּנִית
תְּנוּ לִי קְצָת חֶרְפָּה בִּפְנֵי מִילְיוֹנִים אִמּוֹתַי וַאֲבוֹתַי שָׁם
הַנִּשְׂרָפִים הַנִּשְׂרָפִים לָנֶצַח
וּבֵינְתַיִם תְּנוּ לִי לְתַיֵּר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַנְּקִיִּים
כֹּה אִלֵּם
הַשֶּׁקֶט הַדּוֹמֵם הַמַּדְמִים
בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ כֹּה יָפִים הַבָּתִּים הָעַתִּיקִים הַגּוֹחֲנִים עָלֶיהָ
הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים הַמַּזְמִינִים וּמְפַתִּים בְּמַמְתַּקֵּי מְכַשֵּׁפוֹת
לְתוֹךְ חַלּוֹן אָדֹם חוֹרֵךְ
צַפּוּ אֶת דַּעְתִּי הַדַּקִּיקָה מִדַּק
בְּשׁוֹקוֹלָד תּוֹצֶרֶת מְקוֹמִית וְהַעֲבִירוּ דַּעְתִּי לְשָׁם
אִטְמוּ אוֹתִי בְּחֹמֶר מְאַטֵּם וְגֶרְמָנִי
עֲשׂוּ לִי נְשָׁמָה תּוֹתֶבֶת
תְּנוּ לִי לְאַבֵּד בּוּשָׁה
וְלֹא לִגְחֹן עַד אֵפֶר וְעָפָר
וּלְחַפְּשֵּׂנָּה
תְּנוּ לִי – הָרוֹתַחַת – לְחַפֵּשׂ קְצָת צֵל שֶׁל צֶלֶם
הוֹצִיאוּ לִי לָאוֹר לַחֹשֶׁךְ לַהוֹרֵג – אֶת יֵצֶר הַחַיִּים שֶׁלִּי הַפָּרָדוֹקְסָלִי
תְּנוּ לִי, הַנִּרְצָח, לַחְזֹר לִמְקוֹם הָרֶצַח
שִׂימוּ לִי עַל זוֹהִי הַמַּרְגֶּשֶׁת הָרוֹטֶטֶת –
(יֵשׁ אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה) – – –
שִׂימוּ לִי שִׂימוּ לִי עָרְלָה
(תנו לי את גרמניה/רחל חלפי)
כְּמִכְסֶה
לַסִּיר הַמְּבַעְבֵּעַ הָרוֹתֵחַ
הַגּוֹנֵחַ שֶׁרָקְחָה לִי
הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה
כִּכְסוּת לְעוֹר עָרֹם
תְּנוּ לִי אֶת גֶּרְמַנְיָה כְּתַנּוּר בּוֹעֵר
בְּיַעַר־עַד קָפוּא שֶׁל
הֶנְזְל־גְּרֶטְל
תְּנוּ לִי חֲתִיכַת גֶּרְמַנְיָה
לִמְנוּחָה זְמַנִּית
מִנְּבִיחוֹת הַפַּחַד הַבְּרִיחָה
תְּנוּ לִי חֲתִיכַת גֶּרְמַנְיָה כְּתִזְכֹּרֶת זְעִירָה־וּמְתוּקָה
לַבָּאוֹת הַנּוֹרָאוֹת
תְּנוּ לִי כְּמוּסָה הוֹמֵאוֹפָּטִית
שֶׁל גֶּרְמַנְיָה כְּחִזּוּק הַמַּעֲרֶכֶת הַחִסּוּנִית
תְּנוּ לִי קְצָת חֶרְפָּה בִּפְנֵי מִילְיוֹנִים אִמּוֹתַי וַאֲבוֹתַי שָׁם
הַנִּשְׂרָפִים הַנִּשְׂרָפִים לָנֶצַח
וּבֵינְתַיִם תְּנוּ לִי לְתַיֵּר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַנְּקִיִּים
כֹּה אִלֵּם
הַשֶּׁקֶט הַדּוֹמֵם הַמַּדְמִים
בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ כֹּה יָפִים הַבָּתִּים הָעַתִּיקִים הַגּוֹחֲנִים עָלֶיהָ
הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים הַמַּזְמִינִים וּמְפַתִּים בְּמַמְתַּקֵּי מְכַשֵּׁפוֹת
לְתוֹךְ חַלּוֹן אָדֹם חוֹרֵךְ
צַפּוּ אֶת דַּעְתִּי הַדַּקִּיקָה מִדַּק
בְּשׁוֹקוֹלָד תּוֹצֶרֶת מְקוֹמִית וְהַעֲבִירוּ דַּעְתִּי לְשָׁם
אִטְמוּ אוֹתִי בְּחֹמֶר מְאַטֵּם וְגֶרְמָנִי
עֲשׂוּ לִי נְשָׁמָה תּוֹתֶבֶת
תְּנוּ לִי לְאַבֵּד בּוּשָׁה
וְלֹא לִגְחֹן עַד אֵפֶר וְעָפָר
וּלְחַפְּשֵּׂנָּה
תְּנוּ לִי – הָרוֹתַחַת – לְחַפֵּשׂ קְצָת צֵל שֶׁל צֶלֶם
הוֹצִיאוּ לִי לָאוֹר לַחֹשֶׁךְ לַהוֹרֵג – אֶת יֵצֶר הַחַיִּים שֶׁלִּי הַפָּרָדוֹקְסָלִי
תְּנוּ לִי, הַנִּרְצָח, לַחְזֹר לִמְקוֹם הָרֶצַח
שִׂימוּ לִי עַל זוֹהִי הַמַּרְגֶּשֶׁת הָרוֹטֶטֶת –
(יֵשׁ אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה) – – –
שִׂימוּ לִי שִׂימוּ לִי עָרְלָה
(תנו לי את גרמניה/רחל חלפי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה