19 ביוני 2015

שפצי ביתך

שפצי ביתך, גרסת הפרברים:

1. פרקטי הוא בן דודו של המכוער

2. טריקה שקטה נועדה לאנשים שקטים. כמי שהעבירה את השנים 95'-97' בטריקת דלתות, אני מעריכה היטב את האפקט המשחרר והדרמטי של הפעולה. חוסר הוודאות של מגירה המשייטת לאיטה באופן מודחק, נמנע וחרישי הוא לא פחות ממטריד.


3. הפער בין הפנטזיה (אח בוערת, חדר אוכל המשקיף לאחו, פסנתר עתיק, ציור של רותקו, בקטנה) למציאות (שיטוט ביום שישי בבוקר בצומת סגולה עודפים פינת סחילנד על מנת להתלבט בסוגיה: כיור מונח לשירותי האורחים, האמנם?), גדול מאי פעם.



4. אני סוף סוף יודעת מה זה אינטרפוץ.


5. לא משנה מה נבחר, בעוד שלושים שנה הילדים שלנו יזכרו במטבח המכוער הזה שהיה להורים, עם הדלתות הבהירות והבטון שהיו אופנתיים ב- 2016.


‫#‏זה_לא_ירוק_זה_seafoam

ראש בעננים ורגליים על הקרקע

מעכשיו תוכלו למצוא אותי גם כאן: פרסונה

מטרה חשובה שציינתי והושמטה, משום מה, בשלב העריכה: שנ"צ לכל.


 עוד הושמטו - נמשים, עיגולים כהים תחת העיניים וסנטר נוסף :)




2 ביוני 2015

שבוע הספר

פעם הייתה ככר מלכי ישראל, וריח של תירס חם וספרים טריים מהדפוס, ואווירה של סוף שנה וחופש גדול ופרפרים בבטן ושמיים בהירים ונמוכים של ערב קיץ.

פעם היינו הולכים עם אבא שלי לשבוע הספר, נרגשים בין ההמון המזמזם, עוברים מדוכן לדוכן, בוחרים, המומים משפע אדם ורוכלים וכריכות מבריקות.


בדרך הביתה היינו עוצרים לאכול ג'אנק פוד והייתי מסיימת לקרוא את הספר באוטו, שעה שהחושך יורד והעיניים מתאמצות ללכוד את אורם של פנסי רחוב אבן גבירול בואכה רמת אביב, עוד לפני שחזרתי.

פעם.