"מעשיה לנר ראשון" בדרך ליריד ספרי הילדים בבולוניה

"מעשיה לנר ראשון" בדרך ליריד ספרי הילדים העולמי בבולוניה. בהצלחה!
‪#‎bcbf16

Let. it. go

פורים - הצעת הגשה

פורים, הצעת הגשה (שהתקבלה בגלגול עיניים מוצדק ונזנחה באחת לטובת סמלים סינטטיים עטויי מלמלות של גלובליזציה וקפיטליזם דורסני בדגש על מונרכיה מהסדר הישן).
‫#‏מעשיה_לנר_ראשון‬ ‫#‏נסיכות_דיסני_שולטות‬

מקום טוב באמצע

חידת הגיון

לכבוד היום הראשון של האביב, אני מעוניינת לאזן את ציוץ הציפורים והפריחה המסחררת ולממש את זכותי החוקית כרבע פולניה (וכשאני אומרת רבע, אני מתכוונת לחצי) ולקטר רגע על נושא חשוב. במדינה מתוקנת כמו שלנו מן הידועות היא שבעוד שהורים עובדים זוכים ל 12 ימי חופשה קצובים (פחות או יותר), ילדינו זכאים למלנתאלפים ימי חופש (יותר).
עכשיו – שלא תטעו, אני חסידה גדולה של החופש הגדול במתכונתו הארוכה (אם כי תמהני כיצד טרם הוזז קדימה לחודשים אוגוסט-ספטמבר) וחושבת שהוא חיוני, מבורך ואפוף קסם נוסטלגי. 
עם זאת, אני לא יכולה שלא להתרגז על שיבוצם הרנדומלי והפרוע של שלל ימי החופשה היחידניים דוגמת אסרו חג (שמקורו בימי העלייה לרגל לבית המקדש, שעה שחלק מהעולים היו נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. הגיוני. תזכירו לי להוציא את החמור שלי מהמוסך), מימונה, יום הרצל, חג הקורבן (נעים להכיר, הקורבן הוא אני), היום שאחרי המדורות, היום שבו יש אסיפת הורים (לוקח לא מעט זמן לסדר את כל הכיסאות של הגן בצורת האות ח'), יום טרומפלדור ועוד שלל ימים טובים ומשונים המצטברים בזה אחר זה לטובת התנצלות מגומגמת, ארוכה ויקרה של כל הורה עובד שסופה עלויות כלכליות ורגשיות. 
והנה – גם השנה – חידת הגיון. שימו לב לזה: מכיוון שבפברואר השנה הרווחנו 29 ימים, אז יום הלימודים המיותר הופך ל – טאדאם – יום חופש נוסף בתענית אסתר. מתכון בטוח של המשק הישראלי לשגשוג, תנופה כלכלית ואיזון בריא בין הורות לקריירה. 
אז איך בעצם פותרים את התרגיל הזה? יש מורה בקהל?

 

להפוך כסף לנעליים

מאירועי הלילה:
אחרי ארבעה ספלים וכתב יד אחד (כמעט, לכאורה, אל תתפסו אותי במילה) גמור, אני יכולה לקבוע די בוודאות שכוח העל שלי הוא להפוך קפאין לסיפורים.
(זה, ולהפוך כסף לנעליים).

המלצה חדשה

המלצה חדשה ומשמחת ביותר של ד"ר נעמי בן-גור
http://www.smkb.ac.il/library/book-review

 

יורדת מהפסים

פגישה בחיפה.
שנים ארוכות שלא הזדמן לי לנסוע ברכבת וכעת אני חשה עצמי מינימום מהגרת עם חלום הקונה לעצמה כרטיס לחיים חדשים. מתלבטת בין קרון עם תרנגולות, פעוטות מפוחמי פנים וזיעת פועלים המסמלת יותר מכל את המהפכה התעשייתית לבין סעודת מנחה בקרון שמור ומצוחצח לצד מפות צחורות ומעומלנות וגברות מעומלנות לא פחות.
כמובן שבחרתי בקרון הזול כי יש שם השראה ובנג׳ו ונזיד ואני זקוקה לשלושתם.
‫#‏תכלס_שמחה_שמצאתי_איפה_לשבת‬
ויש גם שיר:
http://youtu.be/rId6PKlDXeU

מעכשיו תוכלו למצוא אותי גם כאן

מחשבות ליום האישה

מחשבות ליום האישה:
1. בסופש האחרון בלטו אצלי במיוחד שני סוגי שיתופים נשיים -
הראשון - טורה של ליהיא לפיד - ׳מותר לך׳ (שיואו, באמת? מותר לי להשאיר כלים בכיור? ולהרים רגליים בסוף היום? יוהו! רגע, וגם לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל? כי זה לא צוין ברשימה ועכשיו אני לא יודעת).
והשני - עיבוד קרקסי, מזרחי, של אחת שמותר לה, קצת קוקו (ריקו!) של הזמרת shefita לשיר העממי הצביר ׳אצא לי השוקה׳. הזמרת כנראה קראה אף היא את הטור והחליטה שמאחר ומותר לה לעשות קניה מיותרת פעם בכמה זמן (כמאמר המניפסט), אז למה שלא תתפרע, תפרגן לעצמה ביקור בשוק ותחזור הביתה עם חמור, נניח.
2. יום הגבר הלבן הבינ״ל היה כבר?
3. לכבוד יום האישה (ולכבוד מלאי סחורה שחייבים לגמור לפני האביב והעובדה שמבצעי ולנטיין לא עבדו בכלל) - קבלו מארז טיפוח ו/או סדנת סטיילינג ו/או קפה ומאפה (מותר לנו פעם בכמה זמן, ליהיא אמרה) ו/או בוקר אנרגטי וקופצני (כך במקור) של העצמה נשית. what year is it?
4. לא הבנתי עדיין מה ההבדל בין בני ציפר לאמיר חצרוני. קוקו וריקו.
5. הולכת ״לחשוב על האושר שלי״. הי, כתוב שמותר לי. אולי אפילו אעז וגם אעשה משהו בעניין.

הצליחנו

עֲרָבָה בוכִיה נוֹטָה לִי חֶסֶד
וּבְשַּׁבָּת אֵינִי כּוֹתֶבֶת
חָמֵשׁ מִלִּים צָפוּ וְנִדְלְקוּ מָעַל רָאשִׁי
בְּזוֹ אַחר זוֹ
כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת נורות רְחוֹב בְּעֶרֶב קַיִץ:
עֲרָבָה
בוכיה
נוֹטָה
לִי
חֶסֶד
וְנֶעֶלְמוּ בּשנתי
כָּבוּ
בְּבַת אַחַת
עִם שׁאוֹן שַׁבָּת
וְכָעֵת שָׁבו
וְאֵינִי זוֹכֶרֶת אִם הָיְתָה זוֹ עֲרָבָה
אוֹ אַהֲבָה
שֶׁנָּטְתָה לִי חֶסֶד