שבתות קיץ

בכל זאת יש בהן משהו בשבתות קיץ האלה, עם הצל הארוך והמתמשך והעייף, שכן בצהרי יום שישי הרחובות רחבים וריקים ושקטים והאנשים שבים מהים צרובי חול ושמש או שטרם יצאו אליו ומוזיקה קלה כמו הרוח מתנגנת ברדיו וריחות בישולים מתנפלים עלייך בחדר המדרגות מאיזו דלת ובערב יבואו אורחים רחוצים, שזופים, רעבים ופתאום, בלי שתשימו לב, אתם הופכים להורים שלכם שנחים בצהריים ועוברים על הכותרות ושמים מים לקפה ושמים ראש לכמה דקות ושמים לב אם אתם עצובים.
והנה - אתם חותכים אבטיח לקוביות מתוקות וצלולות, כמעט שקופות, שיהיה לערב. אתם מגלים שהשקט הזה של צהרי יום שישי עם האור הבהיר שמשתבר אלייך מבעד לחלון חם משמש וההילוך האיטי הרגוע של היום הזה שמופנה כולו לערב שבת הוא כל כך ישראלי ומוכר ומעורר תאבון וזכרונות וחשק וגעגוע שאין לו סוף.
מוצש - השבוע החדש שלך