28 בספטמבר 2016

זמן לכתב

אֲנִי לֹא בְּאֱמֶת כָּאן
אוקיאנוס אָפֹר כּוֹבֵשׁ בְּמֶּלַח
סְפִינוֹת טְרוּפוֹת וצוּקֵי בַּזֶּלֶת
שְׁחַפִים חַגִים מעליי
״לִמְּסִירָה״, מַצְהִיר הַיָּם:
״סַנְדָּל תִּינוֹק בּוֹדֵד וּמְשּׁוּמָר, בֵּן זוּגוּ נִצַּב עַל הַמַּדָּף בּוֹהֵק בְּבּרוֹנְזָת נֶצַח״.
אִשָּׁה בַּמִּבְטָא חָצַצַי נִגֶּשֶׁת אֶל כִּסֵּא קָנְבס מְפֻסְפָּס
מצִּיעָה סָמְסִינְג קוֹלְד טוּ דְרִינְק
״טוֹפִי בְּטַעַם דְּמָעוֹת בְּבַקָּשָׁה, עִם גַּעְגּוּעַ בַּצַּד״
תֵּבַת נְגִינָה רְחוֹקָה מְנַגֶּנֶת
שִׁיר עֶרֶשׂ מוּכָּר
הִיכּונֹו הַמְּשׁוֹרְרִים, עוּרוּ הַסּוֹפְרִים
עָלוּ עַל סְחַרְחָרָת הַסּוּסִים הָעַתִּיקָה
זְמַן לִכְתֹּב


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה