1 בפברואר 2016

מי שמביט בי


מחשבות לעת בוקר:

1. מדוע נסמך שבוע הדופלגנגר (Doppelgänger Week), המעלה, נניח, שאלות של צמיחה וזהות, לתקופה שבין ט"ו בשבט לפורים?

2. מדוע שלא אתנאה לי באיזה umlaut ברלינאי בבואי לנקד את שם המשפחה (אחד מהשניים, לא משנה מאיזו עדה)? צמד נקודות של גינדור והידור, אקססורי ימי ביינימי הולם שיזכיר את מוצאי וישווה לשמי אפיל אירופאי?

3. לפני מספר שנים, עת עבדתי בשדרות יהודית בת"א, הייתי חונה בכל יום בחניון עירוני שכונתי. בכל בוקר היה מעדכן אותי השומר שיש לי כפילה ("שתי טיפות מים!") שחונה אף היא בחניון. בכל יום קיוויתי להיתקל בה, ע"מ לגלות כמובן האם היא יותר שמנה/יפה/צעירה ממני. מיותר לציין שמעולם לא נפגשנו.

4. בבואי לבחור כפילה וירטואלית – האם עליי לגייס הומור עצמי (הנסיכה פיונה אשת שרק), מודעות עצמית (לא לקחת חלק בקרנבל המסכות המטופש) או תחכום (קייט דיוויס, או כל מוזיקאית אינדי שמנמנה אחרת שאיש לא שמע עליה)?

5. מסתמן שגם מי שמביט מי מאחור, יודע, לצערי, מי אני.
 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה