1 ביולי 2016
28 ביוני 2016
פלאפל
אני לא יודעת למה נזכרתי בזה (אני בעצם יודעת, משום שאכלתי מנה פלאפל לא
טעימה בכלל, בעמידה, בחמסין) אבל המקום החביב עליי בעולם לארוחות צהריים
הוא בית הקפה של הכלבו הניו יורקי 'ברגדורף-גודמן'. נכון שזו אינה טרטוריה
איטלקית עליזה וגם לא פינת חמד פריזאית אי שם בגדה השמאלית, ואפילו לא טעים
שם באופן חריג. זהו פשוט מקום כה מנותק, שבע, מאוכלס גבירות אלגנטיות
שעסוקות בעיקר בטיפוח כלבי מחמד ורעמות גבוהות סגולות שהסעודה שם מקבלת
נופך כמעט אנתרופולוגי. אין רעש רקע מרגיע יותר מקרקושי הסכו"ם המבהיק,
שקיות הקרטון הקשיחות ופטפוטי הסרק לצד חליפות השאנל, צעיפי המשי והנוף
הניו יורקי הניבט מהחלון, כולו הבטחה שטרם התממשה. באני מקדוגל, מאחורייך.
(כמובן שסעדתי שם פעם אחת ויחידה בעלות של מלאנתלפים מנות פלאפל, ועדיין...)
(כמובן שסעדתי שם פעם אחת ויחידה בעלות של מלאנתלפים מנות פלאפל, ועדיין...)
20 ביוני 2016
16 ביוני 2016
שבוע הספר
הבאתי ביכורים.
ב 16.6 (חמישי הקרוב) אמתין לכם בשעה 19:30 בדוכן של הוצאת 'עם-עובד' בכיכר רבין, עם תירס חם, געגועים לילדותי וחתימות על הספר 'מעשיה לנר ראשון'.
ב 22.6 (רביעי הבא) אגיע לשבוע הספר בירושלים, עם סוודר ואטיטיוד של ירושלמים עילאיים ומתנשאים.
נתראה
:)
#שמישהו_יזכיר_לי_להביא_עט_כי_אני_בטוח_אשכח #שהחיינו_וקיימנו_והגיענו
ב 16.6 (חמישי הקרוב) אמתין לכם בשעה 19:30 בדוכן של הוצאת 'עם-עובד' בכיכר רבין, עם תירס חם, געגועים לילדותי וחתימות על הספר 'מעשיה לנר ראשון'.
ב 22.6 (רביעי הבא) אגיע לשבוע הספר בירושלים, עם סוודר ואטיטיוד של ירושלמים עילאיים ומתנשאים.
נתראה
#שמישהו_יזכיר_לי_להביא_עט_כי_אני_בטוח_אשכח #שהחיינו_וקיימנו_והגיענו
6 ביוני 2016
חמש מחשבות על פתיחת עונת הרחצה:
1.קל לזהות את האמהות המאורגנות: המצופים של הילדים שלהן זהים, הפירות חתוכים ומקולפים, הן דאגו מראש להביא שמפו ובגדים להחלפה בתיק. קל לזהות אותי: היחידה עם בגד ים. היחידה ששכחה להביא לעצמה מגבת.
2. כולכן יושבות בחוץ מזיעות עם בגדים כי אתן ״כבר לא בנות 20״. תגידי, גם לבר רפאלי היית אומרת ״כל הכבוד על האומץ״? חם לי, אני בבריכה, אני לובשת בגד ים. זה לא נובע מהעצמת נשים, אני כבר עצומה ממילא. זה נובע מנורמליות.
3 ביוני 2016
הירשם ל-
רשומות (Atom)






