דופלגנגר

חמש מחשבות על שבוע הדופלגנגר:
1. שבוע הדופלגנגר (Doppelgänger Week) הוא למעשה מסכה על מסכה. הרי מה הוא הפייסבוק אם לא מצג שווא של הצלחות, מרגריטות ושקיעות אקזוטיות? החלפת תמונת הפרופיל היא בעצם הבלחה רגעית של אמת, וידוי כנה המצהיר, אולי לראשונה: ״אני מודע לזיוף״.
2. מדוע שלא אתנאה לי באיזה umlaut ברלינאי בבואי לנקד את שם המשפחה (אחד מהשניים, לא משנה מאיזו עדה)? צמד נקודות של גינדור והידור, אקססורי ימי ביינימי הולם שיזכיר את מוצאי וישווה לשמי אפיל אירופאי?

3. לפני מספר שנים, עת עבדתי במרכז ת״א, הייתי חונה בכל יום בחניון עירוני שכונתי. בכל בוקר היה מעדכן אותי השומר שיש לי כפילה ("שתי טיפות מים!") שחונה אף היא בחניון. בכל יום קיוויתי להיתקל בה, ע"מ לברר כמובן האם היא יותר שמנה/יפה/צעירה ממני. מיותר לציין שמעולם לא נפגשנו.
4. בבואי לבחור כפילה וירטואלית – האם עליי לגייס הומור עצמי (הנסיכה פיונה אשת שרק), מודעות עצמית (לא לקחת חלק בקרנבל המסכות המטופש) או תחכום (קייט דייוויס, או כל מוזיקאית אינדי שמנמנה ויפה אחרת שאיש לא שמע עליה)?
5. מסתמן שגם מי שמביט מי מאחור, יודע, לצערי, מי אני.