14 באפריל 2016

מחשבות טרום חג:

1. ״זרקת לי את הקורדרוי?!״ (התשובה בגוף השאלה).
2. תפו״א עם מי מלח (ככה יודעים שבא אביב) - אף פעם אני לא בטוחה אם זה המים בקערית או גוש דמעות יגון-אושר-געגוע שמאיים להתפרץ.
3. אין רגע מוצלח יותר בשנה מהרגע בו הילדים (וגם אני..) מחליפים לפיג׳מות לפני ׳שולחן עורך׳.
4. ביוש חולצת סוף מסלול. אמנם חלק מאיתנו סבורים שתשתלבי נהדר בישיבת הדירקטוריון הבאה אבל כנראה שתפקידך תם. אנחנו מודים לך על שנים של שירות מסור. כעת את מוזמנת לסור אל השקית ולהצטרף לנעלי ההרים ולאפודת הפוך הזרחנית.
5. והגדתי לילדיי: שימו לב - עבדים היינו, ומשה היה מגמגם. בכל פעם שתראו מישהו חלש במצוקה או סתם קצת אחר ממה שהתרגלתם, ותחשבו לשניה לעמוד מנגד, או שיגבה לבבכם (בין אם כעם, בין כאנשים פרטיים) תזכרו מאין באנו. דיר באלק ילדים - עד ממש לא מזמן - עבדים היינו.
‫#‏עושה_סדר‬



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה