באגדיבאגדיקטן

הרבה זמן חששתי להודות בזה בפה מלא - אבל הנה - אומרת: אני לא אוהבת לטייל. חונכתי על אהבת הארץ, חצבאני, מתי מגיעים, חם לי, חוטמנית המסטיק, משל המערה, למישהו יש פלסטר, חבר'ה עוצרים לתצפית, באגדיבאגדיקטן, מיקרופון באוטובוס, למה האחרונים תמיד בסוף, פכפוך ממרחקים שהוא כולו הזיית שווא ועוד.
אני מאוד מאוד אוהבת להגיע. לטבול רגליים במי שלגים, לנשום אוויר מנטה צונן, לעצום עיניים ולדמיין שאין סביבי מאות מטיילים שמכרסמים ביסלי כשל"פ ולחזור. כל הסיפור הזה של הדרך - פחות.
איכשהוא תמיד בשלב הבכי באוטו אני מתחילה להתחרט.
הבכי שלי, כלומר. ‪#‎wish_me_luck‬