המלצה - העולם הבוקר

תודה Shiri Zuck על המלצה משמחת ביותר בהעולם הבוקר (דקה 2:33). כיף לפתוח ככה את הסופ״ש!
Aviel Basil
ידיעות ספרים שאוהבים
אברי גלעד Avri Gilad
Hila Korach

מנהרת הזמן

״אמא, פעם פעם כשהיית ילדה, כתבת בבית ספר עם נוצה ודיו?״
כן. ואני עוד שניה שולחת אותך בכרכרה להפוך לנערת הקריאה של דודתי הערירית והעשירה בפרברי לונדון וללמוד שם קצת נימוסים.

כמו דג במים

יש מקומות שאת מרגישה בהם כמו דג במים.
בקרוב בחנויות...
ילדג
ידיעות ספרים שאוהבים

זריחה

ש דבר כזה ריח של זריחה, בחיי. עמדתי במרפסת עכשיו, בשעה שבה השמש מנשקת את כדור הארץ למען יתעורר ובחוץ היה את האוויר הנקי הזה, של הבטחה שטרם מומשה. כי מהן זריחות אם לא התחלה טריה, ציפיה למשהו שהנה עוד רגע קורה - השכמה במחנה קיץ לצד אהבה ראשונה מאובקת, מסדר בוקר עם הפנים לנוף הגליל העליון ביום שישי, רגע לפני שיוצאים שבת הביתה, תינוק שנרדם סוף סוף בנשימות קצובות וריח חלב חם, נסיעה לנמל התעופה (צמד מילים מושלם - נמל התעופה) ובדיקה קצרה נוספת שהדרכון בתיק. יש משהו ברגע הזה, בו רק משאיות רחוקות עושות את דרכן בכביש שטרם התלהט, שלא ברור אם הוא מציף אותך ביגון או באושר או בצורך עז לקפה שהרי שלושתם רגשות כה מזוקקים שמן הידועות היא שקל לבלבל אותם זה עם זה. חוזרת לישון. כשאתעורר בעוד שעתיים וחצי (כן, מה יש, תפרגנו) יראה העולם החמסיני שוב הרבה פחות פיוטי. בוקר טוב ישראל.

ילדג

לפני שנה בערך, בעיצומו של החופש הגדול, נקלעתי למה שמכונה בטעות "אטרקציה" - תערוכת הלגו. בחלל חשוך, רועש, הומה ילדים והורים מזוגגי מבט, מצאתי את עצמי מסתובבת נטולת אוריינטציה בין דוכנים עמוסים, עמדות מהבהבות ומשחקים ממוסחרים שכל קשר בינם לבין המשחק המיתולוגי הוא מקרי בהחלט. בעודי ממתינה בתור אינסופי הכולל אקוסטיקת טרום מיגרנה וריחות סוף אוגוסט פתחתי את אפליקציית הפתקים שלי והתחלתי לכתוב על המקום בו חלמתי להיות באותו רגע - במעמקי הים ;) - כך נולדה "ילדג".
ללמדך, שבכל מקום (הפתעה!) אפשר למצוא השראה.
בקרוב בחנויות הספרים.
ידיעות ספרים שאוהבים ילדג Aviel Basil

מיקרו דור

מדריד

1. קראו לי שמרנית אבל בסופו של דבר הכי אוהבת חופשות עירוניות. די לי בפונטנה חביבה, שדרת חנויות טובה ושולחנות קטנים עם מפות לבנות שפונים אל הרחוב.
2. בתור מי שלא ממש מבינה למה מעצר בית הוא עונש (זה אמור להיות פרס!) אני ממש לא מעוניינת לצאת מאזור הנוחות שלי או מהקופסא, כל עוד היא ממוזגת, כמובן. התוצאה: חופשה אירופאית (שוב).
3. בפינת הפארק המטופח עמד אדם זקן וניגן בכלי הנגינה האהוב עליי - אקורדיון. מדובר באחד מכלי הנגינה היחידים שמפיקים נעימה שמצליחה להיות בו זמנית כה שמחה וכה עצובה. ניגון של אנשים נטולי מולדת ומלאי געגוע - צוענים, יהודים, מהגרים ואלו שלבם נשבר לרסיסים.
4. ארוחת בוקר. משפחה אירופאית שקטה מסתפקת בחצי אשכולית לנפש פלוס קפה למבוגרים ויוגורט לילד המנומס. משפחה ישראלית קולנית עם ילדים יחפים (למה. ירדתם. בלי. נעליים?!), תריסר כוסות מיץ תפוזים, באגט לכל נפש, קורנפלקס (2 סוגים לילד) וכמובן סניף פטיסרי מקומי שנפתח ממש בשולחן שלנו עם שלל מאפים, ליתר בטחון.
5. גם במדריד חם, אבל נעים ונינוח ומחויך.
צהריים, שרב, עייפות? הספרדים יוצאים מהמשרד ונכנסים לפוך פלוס חושך פלוס מזגן. אחרי שנ״צ וסנגריה בטח שנעים ונינוח ומחוייך. המועמד הבא שמציע סיאסטה לכל אזרח מקבל את קולי פלוס שלום במזרח התיכון על הדרך.
#חמש_מחשבות_על #יש_מצב_שהנגן_בפארק_היה_אליהו_הנביא_רק_אומרת