לימוניות

גוגל דודל משובח הבוקר.
גם אני, ככל הנערות, דמיינתי עצמי כג'ו הסופרת, החולמת עזת הנפש, בכיתי את מותה של בת' (ספויילר, נניח) וחלמתי על לימוניות ותיאטרון פרינג' בעליית הגג. בניגוד לכולן התאהבתי בפרופסור בר המסתורי (המעניין פי אלף מלורי הבורגני) והערצתי בסתר ליבי את איימי המעשית והיפה. נשים קטנות גדולות בספר פמיניסטי (למרות ועל אף) שמצליח לטפל בטבעיות לא פדגוגית בנושאים כמו עוני, מוות ושברון לב ולייצר קסם נצחי, שלא פג. מזל טוב לואיזה מיי אלקוט.

האזנה נעימה

אז הצלחתי למצוא יום אחד בלי צינון ושיעולים והנה: ספר קולי. למי שרוצה להאזין ברכב או סתם להשמיע לפני השינה, אפשר להוריד את הספר כאן ב iCast. כשהייתי קטנה קלטות כאלה היו להיט (היה לי את ״פיץ העכבר מספר ושר״) והנה פוף פתאום אני מינימום חנה מרון. תהנו!
iCast
מעשיה לנר ראשון
עם עובד - הוצאת ספרים

 http://books.icast.co.il/book/maasyia-lener-rishon

929

קוראים תנ"ך ביחד. על רגע מזוכך של שחרור: כמו עיטוש סרבן שפקע וניתז, כמו גיהוק המבקש לצאת, כמו ענן שהגיע יומו וזמנו להתגשם. כמו נבואה.

שבתות חורף

חמש מחשבות על אמנות:

1. בכיתה ג׳ התחפשתי לצייר. לא ברור של מי היה הרעיון (אמא?!) אבל האאוטפיט כלל ברט מוזח על הצד, שפם מסולסל שצויר בעפרון אייטיז שחור ובולרו (מסתבר שפעם קראו ככה לווסט!) קטיפה אדום דהוי שסימל כנראה שילוב בין בוהמה אומנותית לרומנטיזציה של העוני.
2. מכיתה א׳ ועד סוף כיתה ח׳ ציירתי כל שבוע בסטודיו של אביבה המיתולוגית בשכונת ל׳ התל אביבית. ציירתי אז הרבה כלבים וכינורות. לא בטוחה עדיין מה זה אומר עליי.
3. לאחרונה (יש הסבורים בטעות כי זהו חלק ממשבר אמצע שנות השלושים שלי) חזרתי לצייר.
4. בדמיוני ראיתי עצמי מציירת בסטודיו מואר המשקיף לאוקיינוס, לבושה חולצת כותנה גברית ישנה, שיערי אסוף ברישול, ברקע ג׳וני מיטשל וכוס יין אדום לצידי. בפועל אני נחנקת מהריח, הילדות רוצות גם לצייר, ברקע סטטיק ובן-אל ונגמרו לי המגבונים.
5. לפחות אני כבר לא צריכה לצייר לעצמי את השפם.

כנס הפנקס

אני אהיה שם ועוד הרבה אנשים מעניינים, הרצאות משובחות ויצירות ספרותיות מצוינות. מומלץ בחום. בואו.

 

אם אי פעם אאלץ לרדת למחתרת, לאמץ זהות בדויה, להתחבא בדירת מסתור או במערה באפגניסטן - כל שתצטרכו לעשות על מנת לאתר אותי בקלות הוא לשלוח את אחד מילדיי כשהוא זקוק למשהו (מגבון לידיים דביקות, גומיה ורודה, מים עכשיו דחוף את רוצה שאני אתייבש?) - אין צורך בכוחות מודיעין מיוחדים, ההצלחה מובטחת.