26 בפברואר 2017

מישהו מטפל בך

חמש מחשבות על התנ"ך:
1.היה לי סבא שלא הכרתי. הוא נהרג כשאבא שלי היה בן 8 ומהסיפורים ידעתי שהוא שחה כל בוקר בים ושהוא היה תנ"כיסט. לימים, בכל פעם שהייתי נוסעת הרחק (צבא, חו"ל, כל מה שצפונה מחדרה) היה אבא שלי (שבינתיים הצטרף לאביו שבשמיים) מטמין תנ"ך בתרמילי, שיהיה. ספר טוב בסה"כ.
2. כשפנו אלי ממיזם 929 לקחת חלק קבוע בין שלל כותבים במסע של קריאה וכתיבה משותפת של ספר תהילים (גם לא מזיק שיהיה בתיק, לגרסת אמא), הסכמתי בשמחה גדולה. הפרוייקט הזה, שמחזיר את התנ"ך לקדמת הבמה, מזוויות שונות, יוצר קליידוסקופ תרבותי מחודש לספר הספרים.
3. הדמות התנ"כית האהובה עליי היא דוד המלך. משורר, לוחם, בן אדם. אני מגלה שלנסות לקרוא מחדש את ספר תהילים, פעם בשבוע, מנקודת מבט חדשה, זו הרפתקאה ספרותית שלא ציפיתי לה.
4. כשהייתי קטנה, שוכבת לבד במיטתי, שוגה בדמיונות ומנסה להירדם, אהבתי יותר מכל לשמוע את צלילי הטלוויזיה, בידיעה שהוריי ערים עדיין. צחוקים מוקלטים של תוכניות אייטיז ברקע, אות הפתיחה של מבט שני, קולה המתנגן של מיסיס סולקומב סגולת השיער - וידעתי: מישהו מטפל בך.
5. דוד המלך לא נרדם. כדרכם של משוררים ומלכים נודדת שנתו. בפרק הזה, עליו כתבתי, מבקש דוד בפשטות לשכב לישון כשתש כוחו, בשלום, בשלווה, כשברקע צחוקים מוקלטים, תוך הבנה שקטה שגם הוא - המלך, הלוחם, הנאבק דרך קבע עם יצרו ועם יוצרו - יכול לרגע קט לומר לעצמו - מישהו מטפל בך.


תהילים, פרק ד





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה