סורה חושך

בספר ״מאה שירים ראשונים״ השחוק מרוב שימוש בבית הוריי היה עמוד אחד עם סימני נייר דבק מצהיבים היכן שהופיע השיר ״באנו חושך לגרש״. העמוד המדובר הודבק היטב משום שכילדה, מסתבר, סירבתי לקחת סיכון פן אתקל בטעות אגב דפדוף רשלני באיור המתלווה לשיר. חששתי כנראה עד אימה מתמונת החושך הגדול המאיים להשתלט על המילים היפות של השיר. עד היום בעצם. ולא רק אני. כמעט בכל התרבויות מופיע חג של אורות ואש סביב היום הקצר בשנה, אל מול החושך והקור. דווקא אצלנו נראה שניצחון הרוח, האור והטוב שמור לאנדרדוג, לפגום ולחלש: לאסתר היתומה האבודה, למשה המגמגם, לעבדים היינו, לדוד מול גוליית, לרות האלמנה המואבייה ולמעטים מול רבים. אנחנו עלולים לפספס דווקא את המסר הזה במירוץ החיים אבל שימו לב, ילדים, טוויסט בעלילה: החלש מנצח. הבריונים אאוט.
ללמדך שצריך ממש מעט אור כדי לגרש את החושך הגדול. קול אחד קטן, שפוי וזך שלא יחשוש לומר - חשוך פה, מה קורה לכם? פתחו את הלב ואת העיניים, הפעילו את השכל הישר, את המוסר ואת צו מצפונכם ותנו לאור להיכנס.
כמו פך השמן, אנחנו אף פעם לא יודעים כמה כוח טמון בנו או בסובבים אותנו באמת. לפעמים זה אולי נדמה לנו כמו נס ולפעמים זה באמת נס וכל מה שאנחנו צריכים זה רק אור קטן שיעזור לנו לראות את זה.
מוצש - השבוע החדש שלך #סורה_חושך