גשם

דווקא בסוכות, כשכולם יוצאים מאיזור הנוחות שלהם ומצטופפים יחד, אגודה משפחתית אחת של שלל טיפוסים (מקסימים, שלא תטעו) תחת מרחב מצומצם ומאולתר של כפות תמרים ובדים פשוטים ותעביר את האורז אני לא מגיעה ותן לעבור היא צריכה פיפי ושיט שכחתי למעלה את השתיה מי עולה להביא, דווקא אז אנחנו נדרשים להכניס אורחים ואורחות ולהזמין אושפיזין. כי להכניס מישהו פנימה, כשבחוץ מתקרר, זה בסוף עניין של חדרי הלב ולא של חדרי הבית.
וכשהזכירה חמותי הירושלמית ״ותביאו סוודרים״, היא חיממה מאד את לבי, כי ערב סוכות בירושלים כרוך בצינת ערב אמיתית וצמרמורת נעימה ורחובות קטמון הישנה מתמלאים בקוביות בד מוארות הנדלקות ברחובות הרחבים והיפים בזו אחר זו ונזכרתי שוב בחידון סוכות המסורתי שערך אבא שלי כל שנה בסוכה הנהדרת של בני הדודים מכוכב יאיר ובמכונית עמוסה שמיכות פוך וקופסאות אתרוגים ותבניות בדרך לשם ובהרגשה ההפכפכה והמדמיעה הזו שהנה, רק עוד רגע, עומד סוף סוף לרדת גשם. #סוכות_שמח