סבתא דבורה

פתאום, סתם ככה, נזכרתי בסבתא שלי עליה השלום. הכנתי טחינה ולפתע עלתה דמותה ושבה - צועדת אלינו בשבת בצהריים עם טחינה ביתית בצנצנת רחוצה היטב, סגורה בגומיה משרדית ונייר אלומיניום, כזו שפעם אכלסה משהו אחר. תמיד אלגנטית, פולניה אסלית עם לק בגוון פנינה ושכל ישר. אישה קשוחה שהצליחה לדלג מעל טרגדיה אישית איומה בצעדי ריקוד מדודים ולחבר מחדש באמצעות דבק שעשוי משמחת חיים ותבונה בין שתי משפחות אבודות.
עת צעדתי בכפכפים ושמלת טריקו, תהיתי מה הייתה אומרת (והייתה אומרת, אוהו שהייתה) לו ראתה אותי משתרכת ברחוב כמו איזו כפריה.
לשם כך ניסחתי חמישה כללים תחת הכותרת ״לא אלגנטי״ - גזרו, שמרו וזכרו שפולניות יש בכל עדה:
1. לצאת מהבית בשיער רטוב
2. לקנות את אותו פריט במספר צבעים
3. לוגו מעל גודל של מטבע חמישה שקלים
4. ללעוס מסטיק
5. לק מתקלף
#רבע_פולניה #הרבע_הדומיננטי #סבתא_דבורה