כמו בכל שנה, בלי שנשים לב, סימני השיזוף של הילדים ידהו והימים יתקצרו
ולרגע נרגיש צינה מצמררת של ערב חג וריח של בישולים בחדרי המדרגות וכמו בכל
שנה, לא נצליח לתת שם ראוי לתחושה הזו שבין תוגה להתרגשות.
בערב, כולם ישבו לשולחן החג, ונבין פתאום שהימים אמנם עוברים לאט (ושעות אחר הצהריים עוד יותר...) אבל השנים עוברות מהר ושאנחנו אחראים ליצירת ספרייה של זכרונות עבור הילדים, ושהרגע הזה, בו כולנו רחוצים וחגיגיים ומבורכים, הולך בינתיים לארכיון, אבל יום יבוא ומישהו מהם ישלוף אותו, אולי בדמעות, אולי בחיוך, בדיוק ברגע הנכון.
תחל שנה וברכותיה.
בערב, כולם ישבו לשולחן החג, ונבין פתאום שהימים אמנם עוברים לאט (ושעות אחר הצהריים עוד יותר...) אבל השנים עוברות מהר ושאנחנו אחראים ליצירת ספרייה של זכרונות עבור הילדים, ושהרגע הזה, בו כולנו רחוצים וחגיגיים ומבורכים, הולך בינתיים לארכיון, אבל יום יבוא ומישהו מהם ישלוף אותו, אולי בדמעות, אולי בחיוך, בדיוק ברגע הנכון.
תחל שנה וברכותיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה