27 ביולי 2016

מעברים

ביום שישי הבא עלינו לטובה אארוז את כל מחלצותי, צעצועיהם, נעליו (תודה לאל שאין הרבה) ועוד בארגזי קרטון (זהירות, שביר) לקראת מעבר עתידי בעוד כחודשיים בשעה טובה לבית משלנו. בינתיים מתוכננים לנו חיי נדודים לא צפויים בין יחידות דיור, משפחה אוהבת, חברים טובים והפוגה אירופאית לטובת שלוות הנפש שלי. מאחר ואני נערה הרפתקנית שמסתדרת נפלא עם שינויים בתוכניות (not) החלטתי להתכחש לגנטיקה, ואם כבר נידונתי לחיות על מזוודות, כדאי שאסגל לעצמי תכונות של צועניה. אני לא אומרת שאתחיל ללמוד נגינה על אקורדיון אבל אם תראו אותי עם שפם, אל תתפלאו
#הותשתי #מגדת_עתידות

19 ביולי 2016

ילדותי השניה, חמש מחשבות

זו ילדותי השניה, חמש מחשבות על:
1. בסופו של דבר כל המבוגרים שפגשתי הם לגמרי ילדים בבסיסם. הליבה היא אותה ליבה, הפרסונה, העלבונות, החולשות, הכשרונות, הטמפרמנט - גיל 6.
2. זו הייתה מחמאה, בגדול. אנחנו רק מתקלקלים עם השנים.
3. אולי בגלל זה ספרי ילדים זה הדבר האהוב עליי בעולם כולו. תנו לי יום שלם באגף הילדים של בארנס אנד נובל ואני מסודרת.
4. אני כבר אישה מבוגרת ועדיין תמיד יתחשק לי להשאר עוד חמש דקות בבריכה, לקנות לעצמי שוקו בשקית בסופר ולשמוח (עמוק בלב) כשיש שביתה.
5. המנהג הזה עדיין מתקיים, מדור לדור: להתחבא כשבאים לאסוף אותך מחברה, what year is it?

7 ביולי 2016

סבתא דבורה

פתאום, סתם ככה, נזכרתי בסבתא שלי עליה השלום. הכנתי טחינה ולפתע עלתה דמותה ושבה - צועדת אלינו בשבת בצהריים עם טחינה ביתית בצנצנת רחוצה היטב, סגורה בגומיה משרדית ונייר אלומיניום, כזו שפעם אכלסה משהו אחר. תמיד אלגנטית, פולניה אסלית עם לק בגוון פנינה ושכל ישר. אישה קשוחה שהצליחה לדלג מעל טרגדיה אישית איומה בצעדי ריקוד מדודים ולחבר מחדש באמצעות דבק שעשוי משמחת חיים ותבונה בין שתי משפחות אבודות.
עת צעדתי בכפכפים ושמלת טריקו, תהיתי מה הייתה אומרת (והייתה אומרת, אוהו שהייתה) לו ראתה אותי משתרכת ברחוב כמו איזו כפריה.
לשם כך ניסחתי חמישה כללים תחת הכותרת ״לא אלגנטי״ - גזרו, שמרו וזכרו שפולניות יש בכל עדה:
1. לצאת מהבית בשיער רטוב
2. לקנות את אותו פריט במספר צבעים
3. לוגו מעל גודל של מטבע חמישה שקלים
4. ללעוס מסטיק
5. לק מתקלף
#רבע_פולניה #הרבע_הדומיננטי #סבתא_דבורה

1 ביולי 2016

לימונצ'לו

בְּלִי שֶשָׂמְתִי לֵב
הגָעַגוע חָבַט בִּי מִתוֹך גְבִיע גְלִידָת לִימוֹנְצֶ'לוֹ.
הָאֶבֶל לֹא פְרָאיֶיר
הוא מְשָחֶק מְלוכְלָך וְדָבִיק וְחָמוץ
מָפְתִיע עִם מָכַּה בָּצְלָעוֹת
מָשְאִיר אוֹתָך בּוכִיָה
בְּאֶמְצָע גְלִידֶרִיָה
בְּצֹהָרי יוֹם שִׁישִׁי.


בלוז לחופש הגדול