23 במרץ 2016

פורים - הצעת הגשה

פורים, הצעת הגשה (שהתקבלה בגלגול עיניים מוצדק ונזנחה באחת לטובת סמלים סינטטיים עטויי מלמלות של גלובליזציה וקפיטליזם דורסני בדגש על מונרכיה מהסדר הישן).
‫#‏מעשיה_לנר_ראשון‬ ‫#‏נסיכות_דיסני_שולטות‬


20 במרץ 2016

מקום טוב באמצע


חידת הגיון

לכבוד היום הראשון של האביב, אני מעוניינת לאזן את ציוץ הציפורים והפריחה המסחררת ולממש את זכותי החוקית כרבע פולניה (וכשאני אומרת רבע, אני מתכוונת לחצי) ולקטר רגע על נושא חשוב. במדינה מתוקנת כמו שלנו מן הידועות היא שבעוד שהורים עובדים זוכים ל 12 ימי חופשה קצובים (פחות או יותר), ילדינו זכאים למלנתאלפים ימי חופש (יותר).
עכשיו – שלא תטעו, אני חסידה גדולה של החופש הגדול במתכונתו הארוכה (אם כי תמהני כיצד טרם הוזז קדימה לחודשים אוגוסט-ספטמבר) וחושבת שהוא חיוני, מבורך ואפוף קסם נוסטלגי
עם זאת, אני לא יכולה שלא להתרגז על שיבוצם הרנדומלי והפרוע של שלל ימי החופשה היחידניים דוגמת אסרו חג (שמקורו בימי העלייה לרגל לבית המקדש, שעה שחלק מהעולים היו נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג. הגיוני. תזכירו לי להוציא את החמור שלי מהמוסך), מימונה, יום הרצל, חג הקורבן (נעים להכיר, הקורבן הוא אני), היום שאחרי המדורות, היום שבו יש אסיפת הורים (לוקח לא מעט זמן לסדר את כל הכיסאות של הגן בצורת האות ח'), יום טרומפלדור ועוד שלל ימים טובים ומשונים המצטברים בזה אחר זה לטובת התנצלות מגומגמת, ארוכה ויקרה של כל הורה עובד שסופה עלויות כלכליות ורגשיות. 
והנה – גם השנה – חידת הגיון. שימו לב לזה: מכיוון שבפברואר השנה הרווחנו 29 ימים, אז יום הלימודים המיותר הופך ל – טאדאם – יום חופש נוסף בתענית אסתר. מתכון בטוח של המשק הישראלי לשגשוג, תנופה כלכלית ואיזון בריא בין הורות לקריירה. 
אז איך בעצם פותרים את התרגיל הזה? יש מורה בקהל?




17 במרץ 2016

להפוך כסף לנעליים

מאירועי הלילה:
אחרי ארבעה ספלים וכתב יד אחד (כמעט, לכאורה, אל תתפסו אותי במילה) גמור, אני יכולה לקבוע די בוודאות שכוח העל שלי הוא להפוך קפאין לסיפורים.
(זה, ולהפוך כסף לנעליים).


14 במרץ 2016

יורדת מהפסים

פגישה בחיפה.
שנים ארוכות שלא הזדמן לי לנסוע ברכבת וכעת אני חשה עצמי מינימום מהגרת עם חלום הקונה לעצמה כרטיס לחיים חדשים. מתלבטת בין קרון עם תרנגולות, פעוטות מפוחמי פנים וזיעת פועלים המסמלת יותר מכל את המהפכה התעשייתית לבין סעודת מנחה בקרון שמור ומצוחצח לצד מפות צחורות ומעומלנות וגברות מעומלנות לא פחות.
כמובן שבחרתי בקרון הזול כי יש שם השראה ובנג׳ו ונזיד ואני זקוקה לשלושתם.
‫#‏תכלס_שמחה_שמצאתי_איפה_לשבת‬
ויש גם שיר:
http://youtu.be/rId6PKlDXeU

8 במרץ 2016

מחשבות ליום האישה

מחשבות ליום האישה:
1. בסופש האחרון בלטו אצלי במיוחד שני סוגי שיתופים נשיים -
הראשון - טורה של ליהיא לפיד - ׳מותר לך׳ (שיואו, באמת? מותר לי להשאיר כלים בכיור? ולהרים רגליים בסוף היום? יוהו! רגע, וגם לרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל? כי זה לא צוין ברשימה ועכשיו אני לא יודעת).
והשני - עיבוד קרקסי, מזרחי, של אחת שמותר לה, קצת קוקו (ריקו!) של הזמרת shefita לשיר העממי הצביר ׳אצא לי השוקה׳. הזמרת כנראה קראה אף היא את הטור והחליטה שמאחר ומותר לה לעשות קניה מיותרת פעם בכמה זמן (כמאמר המניפסט), אז למה שלא תתפרע, תפרגן לעצמה ביקור בשוק ותחזור הביתה עם חמור, נניח.
2. יום הגבר הלבן הבינ״ל היה כבר?
3. לכבוד יום האישה (ולכבוד מלאי סחורה שחייבים לגמור לפני האביב והעובדה שמבצעי ולנטיין לא עבדו בכלל) - קבלו מארז טיפוח ו/או סדנת סטיילינג ו/או קפה ומאפה (מותר לנו פעם בכמה זמן, ליהיא אמרה) ו/או בוקר אנרגטי וקופצני (כך במקור) של העצמה נשית. what year is it?
4. לא הבנתי עדיין מה ההבדל בין בני ציפר לאמיר חצרוני. קוקו וריקו.
5. הולכת ״לחשוב על האושר שלי״. הי, כתוב שמותר לי. אולי אפילו אעז וגם אעשה משהו בעניין.


6 במרץ 2016

הצליחנו

עֲרָבָה בוכִיה נוֹטָה לִי חֶסֶד
וּבְשַּׁבָּת אֵינִי כּוֹתֶבֶת
חָמֵשׁ מִלִּים צָפוּ וְנִדְלְקוּ מָעַל רָאשִׁי
בְּזוֹ אַחר זוֹ
כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת נורות רְחוֹב בְּעֶרֶב קַיִץ:
עֲרָבָה
בוכיה
נוֹטָה
לִי
חֶסֶד
וְנֶעֶלְמוּ בּשנתי
כָּבוּ
בְּבַת אַחַת
עִם שׁאוֹן שַׁבָּת
וְכָעֵת שָׁבו
וְאֵינִי זוֹכֶרֶת אִם הָיְתָה זוֹ עֲרָבָה
אוֹ אַהֲבָה
שֶׁנָּטְתָה לִי חֶסֶד